רטינופתיה סכרתית - פגיעת רשתית משנית לסכרת

סכרת הינה מחלה רב-מערכתית שפוגעת בכלי דם קטנים בכל הגוף. כאשר מופיעה פגיעה ברשתית העין, נקרא המצב רטינופתיה סכרתית. הסיכוי לפגיעה ברשתית אצל חולה סכרת גדל ככל שמשך המחלה ארוך יותר, ומגיע למעל 90% לאחר 15 שנות מחלה. הרשתית הינה שכבת תאים מורכבת בדופן גלגל העין, עם תפקיד קריטי בראיה (הפיכת אור לאיתות עצבי), ולכן פגיעה בה מתבטאת בהפרעה בראיה.

שלבי המחלה

רטינופתיה בלתי-שגשוגית
(Non-proliferative Diabetic Retinopathy (NPDR

כלי דם קטנים ברשתית נפגעים בשל מחלת הסכרת, מצב שגורם לדליפה של נוזל מכלי הדם הפגועים לרקמות סמוכות. דליפת הנוזל מובילה להצטברותו ולעיבוי של מרכז הרשתית (מצב המכונה 'בצקת מקולרית'). זוהי הסיבה הנפוצה ביותר לירידה בחדות ראיה באנשים עם סכרת.
בנוסף לדליפה, כלי דם זעירים ברשתית יכולים להיסגר ובכך לגרום לירידה באספקת החמצן לרקמות (כיוון שאספקת הדם חסומה), מצב שעלול להחמיר עוד יותר את הפגיעה בראיה.

רטינופתיה שגשוגית
(Proliferative Diabetic Retinopathy (PDR
השלב המתקדם ביותר של רטינופתיה סכרתית, בו מתפתחים כלי דם חדשים לא תקינים ברשתית. כלי דם אלו עלולים לגרום לדימום תוך עיני או/ו להיפרדות שכבת הרשתית מדופן העין (היפרדות רשתית). מדובר בשני סיבוכים עם סיכון משמעותי לפגיעה בראיה, שבמקרים מסויימים אף יכולים להוביל לעיוורון.

מה הם סימני המחלה?

הפגיעה ברטינופתיה סכרתית יכולה להגיע לשלבים מתקדמים גם מבלי לגרום לסימנים בראיה. כאשר מופיעים סימנים של המחלה, הם לרוב יהיו בשתי העיניים.
סימנים שיכולים להעיד על התפתחות רטינופתיה סכרתית הינם:
• טשטוש ראיה.
• כתם כהה או עמום בשדה הראיה.
• עצמים צפים בשדה הראיה (Floaters).
• עיוותי ראיה
• צבעים נראים דהויים יותר

איך מאבחנים רטינופתיה סכרתית?

לצורך אבחנה יש לעבור בדיקה יסודית של קרקעית העין על ידי רופא עיניים, לאחר השמת טיפות להרחבת אישונים. לעיתים יש לבצע צילום של העין, בשםOptical Coherence Tomography (OCT), אשר מדגים את שכבות רשתית העין ברמה מיקרוסקופית ומראה עיבוי נוזל בתוך או מתחת לרשתית.

אמצעי נוסף שעוזר באבחנת רטינופתיה סכרתית וחומרתה הינו צילום כלי דם של הרשתית fluorescein angiography)) בעזרת חומר ניגוד. צילום זה יכול להדגים כלי דם פגועים, אזורים של חוסר אספקת דם וכן צמיחה של כלי דם שגשוגיים (שמאפיינת מחלה מתקדמת).

איך אפשר לטפל ברטינופתיה סכרתית?

לאחר בדיקה יסודית, רופא עיניים מומחה יחליט האם יש צורך בטיפול ומהו הטיפול המועדף. ההחלטה מתקבלת בהתאם למאפייני המטופל וחומרת מחלתו.

איזון תרופתי
איזון קפדני של מחלת הסכרת ושל לחץ הדם חשובים לשמירה על בריאות העיניים ויכולים למנוע הדרדרות בראיה. איזון מחלות אלו נעשה בשיתוף רופאים מומחים נוספים, וכולל שינוי הרגלי חיים (תזונה יעודית, ירידה במשקל, פעילות ספורטיבית), טיפול תרופתי והקפדה על בדיקות שגרה (רמות סוכר ולחץ דם) ומעקב רפואי הדוק (כולל בדיקות רופא עיניים).

טיפול לבצקת מקולרית
רטינופתיה סכרתית יכולה להוביל להתפחות של בצקת במרכז הרשתית (מצב המוגדר בצקת מקולרית). מצב זה יכול להתבטא בירידה בחדות הראיה או בטשטוש ראיה, מקרים שבהם מומלץ על טיפול. אפשרויות הטיפול הינן:
1. הזרקות תוך עיניות:
• תרופה נוגדת היווצרות כלי דם חדשים – (Anti VEGF): בעין שנפגעת ממחלת הסכרת יש פעילות מוגברת של מולקולה בשם Vascular endothelial growth factor (VEGF). מולקולה זו היא גורם מרכזי בהתפתחות בצקת מקולרית ובהחמרתה. תרופות שנוגדות VEGF מפחיתות את ההשפעה השלילית של מולקולה זו, ובכך מאפשרות החלמה של הבצקת ושיפור בראיה.

• סטרואידים: גורם נוסף בהתפתחות בצקת מקולרית הינו תהליך דלקתי שקורה ברקמות הרשתית. סטרואידים מעכבים תהליכים דלקתיים, מפחיתים דלף מכלי דם ברשתית ומקדמים ספיגה של בצקת ברשתית. טיפול בסטרואידים ניתן כתכשיר לשחרור איטי של התרופה, בעל השפעה לאורך זמן.

2. טיפול לייזר (לייזר פוקאלי):
טיפול בלייזר באנשים שסובלים מבצקת ברשתית נועד למנוע דליפה מכלי דם ברשתית על ידי צריבה וסגירה של כלי הדם. צמצום הדלף מכלי דם פגועים מפחית את הצטברות הנוזל ועיבוי הרשתית. כיום, טיפול בלייזר משמש לעיתים נדירות כטיפול ראשוני (קו ראשון) לבצקת מקולרית. עם זאת, במקרים מסויימים לייזר מהווה כלי טיפולי יעיל בשילוב עם טיפולים אחרים.

טיפול לרטינופתיה שגשוגית

במצב של רטינופתיה סכרתית מתקדמת עם מחלה שגשוגית, יש צורך בטיפול מיידי ואינטנסיבי כדי למנוע החמרה ואיבוד ראיה.

1. טיפול בלייזר
השימוש בלייזר נועד למנוע התפתחות כלי דם חדשים לא תקינים. במהלך הטיפול הלייזר מוקרן באזור הרשתית הפריפרית, הרחק מהרשתית המרכזית (המקולה). הלייזר גורם לכיווץ ונסיגה של כלי הדם הבלתי תקינים. יש צורך לבצע מספר טיפולים כדי לטפל בכל הרשתית.

2. הזרקות תוך עיניות של Anti-VEGF
לפעילות של המולקולה VEGF יש חלק מרכזי בהתפתחות של כלי דם לא תקינים ברשתית של חולה סכרתי. על ידי הזרקת חומרים שנוגדים את הפעילות של המולקולה ניתן לגרום לנסיגה של כלי הדם הבלתי תקינים.
איזון קפדני של מחלת הסכרת, אבחנה מוקדמת של פגיעה עינית וטיפול מקיף יכולים לשמר ואף לשפר ראיה בחולי רטינופתיה סכרתית.